קבלנות כללית בע"מ נ' למכוניות ומשאיות בע"מ

החלטה

1.בפניי בקשה למתן סעד זמני לעיכוב הליכי ביצוע משכון.

2.בהחלטתי מיום 1.12.10 דחיתי את הבקשה לעיכוב הליכי ביצוע משכון.

נימוקי החלטתי היו בעיקרם שלושה:

א.סיכויים קלושים בתובענה העיקרית, לאור העובדה שהחוב נשוא המשכון אינו מוכחש, והיעדרם של מסמכים התומכים בטענת המבקשת כי הצדדים הגיעו לפשרה.

ב.שיהוי רב בהגשת הבקשה.

ג.זהות מלאה בין הסעד הזמני לסעד המבוקש בתובענה.

3.בהחלטתי זו קבעתי כי צו המניעה הארעי שניתן יעמוד בתוקפו עד ליום 6.12.10 שעה 12:00, וזאת כדי לאפשר למבקשת למצות את זכויותיה, קרי, להגיש ערעור.

4.המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור, ובגדרה ביקשה סעד זמני.

לפי החלטת כב' ביהמ"ש המחוזי, הופנתה הבקשה לבימ"ש זה.

5.עיינתי בבקשה שהוגשה בפניי.

מאחר שהחלטתי מיום 1.12.10 היא החלטה המבטלת צו ארעי שניתן, הרי התקנה החלה בענין היא תקנה 471 לתקנות סדר הדין האזרחי.

מעת שהוגשה בקשת רשות ערעור, הסמכות להאריך את הסעד הזמני נתונה לבית המשפט לערעור, כאמור בתקנה 471 (ג).

יש להניח כי החלטתי מיום 1.12.10 לא היתה ברורה דיה, שכן בהחלטה זו ניתן אכן סעד זמני למבקשת עד להגשת בקשת רשות הערעור, ולפיו הצו יעמוד בתוקפו עד ליום 6.12.10.

6.לנוכח האמור, אני מורה כדלקמן:

ניתן בזאת עיכוב ביצוע ו/או סעד זמני בנוגע להחלטתי מיום 1.12.10, באופן שצו המניעה הארעי האוסר על ביצוע הליכי המשכון יעמוד בתוקפו עד ליום 13.12.10 שעה 16:00.

הערבויות שהופקדו בקשר עם צו המניעה הארעי יעמדו בתוקפן ויישארו מופקדות בתיק בית המשפט.

7.לנוכח נימוקי החלטתי מיום 1.12.10 אינני סבורה שיש מקום להארכת צו המניעה עד לתום הדיון בערעור, ואני מגבילה את הארכתו כאמור עד ליום 13.12.10 שעה 16:00.

מובן, כי אין בהחלטה זו כדי לפגוע בסמכויותיה של ערכאת הערעור שתבחן את ההחלטה ונימוקיה, ובגדר סמכויותיה מוסמכת גם ליתן עיכוב ביצוע שביהמ"ש קמא סירב ליתן (תקנה 468), וגם ליתן סעד זמני בערעור, בהתאם לתקנה 471 (ג).

ניתנה היום, כ"ט כסלו תשע"א, 06 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.